נגיעה קטנה בלב

נגיעה קטנה בלב

כמעט ולא נותרה עין יבשה בתום מפגש סיכום השנה המרגש של התאחדות קבלני מיזוג אוויר וחימום, שהצליח לחבר את הנוכחים לעשייה המקצועית והקהילתית הענפה של הארגון

אבי אובליגנהרץ

 

 

הבחירה של התאחדות קבלני מיזוג אוויר וחימום ב”נא לגעת” בנמל יפו, התבררה כבחירה המושלמת למקום המפגש לסיכום שנה והרמת כוסית לקראת ראש השנה. דומה כי לא נותרה עין אחת יבשה בקרב המוזמנים שהודו בחום למארגנים בתום האירוע המרגש והנוגע ללב.
בהזמנה לאירוע נכתב כי מצפה למשתתפים ארוחת בוקר עשירה, מפגש חברתי ו”מסע מגוון וחוויתי אשר יגרום לכם להרגיש, לחוש ולהתחבר לעשייה של ההתאחדות.” דומני שגם הנהלת הארגון שעמלה רבות לקראתו, לא תיארה לעצמה עד כמה כ-300 הקבלנים ובנות זוגם לצד בכירים מהענף, יפנימו את המטרות ויתחברו לעשייה הברוכה של ההתאחדות.


“אבן שואבת”
תוך פרק זמן של כשנתיים, הפכה ההתאחדות שהוקמה למיסוד ומיתוג הענף, ל”אבן שואבת, לציר מרכזי שמאגד סביבו את חברות מיזוג האוויר המובילות ולמעשה את כל העוסקים בענף. זה לא דבר מובן מאליו ולא היה קיים בעבר. אני חושב שזה יעשה רק טוב לענף”, הבהיר יו”ר ההתאחדות אלי מתתיהו שפתח את האירוע.
מתתיהו ציין כי האירוע החגיגי עומד בסימן החיבור והנתינה של ההתאחדות לחברה ולקהילה, ולכן הבחירה ב”נא לגעת”, אינה מקרית ומסמלת את הערך הנעלה שחרט הארגון על דגלו. זהו מרכז תרבות ואומנות - מקום מפגש בין אנשים חירשים, עיוורים וחירשים-עיוורים לבין הקהל הרחב. המקום הייחודי שנוסד ב-2007, מאגד תחת קורת גג אחת תיאטרון, בית קפה ומסעדה שמופעלים כאמור על ידי אנשים בעלי מוגבלויות. הקהל קיבל טעימה על קצה המזלג מעולם החושך והדממה באמצעות שתי שחקניות שלימדו אותו בחינניות מספר מילים חשובות בשפת הסימנים כגון: סבבה, מה נשמע, ככה-ככה, חום וכמובן מיזוג אוויר.


בימים אלה אנו מצויים בעיצומו של חודש אלול הלא הוא חודש הסליחות, במהלכו מצווה האדם בין השאר לעשות חשבון נפש ולבדוק עם עצמו במה וכמה הוא תרם לקהילתו. חברי ההתאחדות רשאים לזקוף לעצמם מספר לא מבוטל של נקודות זכות הודות לפעילותם להסדרת המקצוע ובעיקר בזכות שלושת המיזמים הקהילתיים שהשיק הארגון השנה: אחזקת מערכות מיזוג האוויר במתחם עמותת “רחשי לב“ במרכז הרפואי שיבא, ימי כיף לילדי המחלקה האונקולוגית מבית החולים שניידר ותיקון מזגנים בחינם לניצולי שואה בכל הארץ. 
מתתיהו ציין כי בזכות ההחלטה לאחד כוחות בין חברות מתחרות, ניתן יהיה להגיע בכוחות משותפים אל היעדים שהציבה ההתאחדות לעצמה.
את דבריו סיים מתתיהו באיחולים ותקווה כי “תהיה זו שנה של פריצת דרך לענף בכלל ולקבלני מיזוג האוויר בפרט וכמובן לכל בית ישראל. ושיתקיים בנו ובכל בית ישראל הפסוק דרך ארץ קדמה לתורה”.


הרגולטור לא מעודד התמקצעות
בעוד שהטכנולוגיה עשתה כברת דרך ארוכה ותרמה רבות לשדרוג ענף המיזוג, הענף עצמו נתפס על ידי הרשויות במדינה, לדעת מנכ”ל ההתאחדות יובל בריק, כמשהו מיושן וארכאי, ענף שטרם עשה את קפיצת המדרגה המתבקשת מאז עידן מזגני החלון. “כשאנחנו מנסים להסביר לרגולטור שמדובר בענף מתקדם, בעל השפעה על כל אחד מאתנו בכל רגע נתון באספקט של נוחות אקלימית - קשה לו להבין עד כמה העיסוק שלנו מורכב ורב תחומי. אנחנו אחראים למעשה על פינוי עשן, פינוי וסינון ריחות, מנדפים, איכות הסביבה, קירור, מיזוג, חימום ועוד”. כתוצאה מכך מציין בריק כי הקבלנים נאלצים לעבוד מול כמות כמעט חסרת תקדים של גופים רגולטוריים המופקדים על תקנות בתחום עיסוקם: משרדי הכלכלה, העבודה והרווחה, הגנת הסביבה, האנרגיה והבריאות, נציבות כיבוי אש, חברת החשמל, מכון התקנים ופיקוד העורף.
המסקנה הבלתי נמנעת היא כי הענף כיום נופל בין הכסאות וכדי להעלות את קרנו חובה למקצע אותו. אלא שבריק מצר על כך כי “לעולם לא יהיה ערך למקצועיות בענף בו אפילו הרגולטור אינו מעודד התמקצעות! הראייה לכך שאין ערך למקצוע טמונה בכך שבהיעדר רגולציה, רק כ-150 איש בשנה טורחים ללמוד לימודי הנדסאי קירור ומיזוג אוויר. אילו הרגולציה היתה משתנה, וכתוצאה מכך השכר והמעמד של המקצוע היה עולה כפי שקרה למשל עם הנדסת קונסטרוקציה, היו מגיעים לענף אנשים יותר איכותיים והמוניטין שלו היה משתנה בהתאם”. 


בריק מציין כי המצב חמור שבעתיים היות והמחוקק לא טרח לקבוע בחוק הגדרות למתכנן מיזוג אוויר, פירצה המאפשרת לכל מהנדס חשמל, מהנדס תעשייה וניהול וכדומה, לתכנן חניונים ומקומות אחרים בהם מותקנות מערכות מיזוג, סינון והחלפות אוויר! כתוצאה מכך גם כל 6000 הקבלנים הרשומים אצל רשם הקבלנים יכולים על פי החוק להתקין מערכות מיזוג אוויר, בעוד שבפועל קיימים רק כ-271 קבלני מיזוג אוויר רשומים! “כדי שהכל יעבוד כמו שצריך חייבים להגדיר לכל איש מקצוע בענף המיזוג את סמכויותיו והרשאותיו: למהנדסים, לקבלנים וליצרני הציוד. הסכנות מאוד ברורות והבעיה היא שהציבור לא מודע להן, הממשלה מתעלמת מהן ולכן אנחנו פועלים לקדם, לידע ולהציף את הצורך בחקיקה ועיגון הענף”.
ראשי ההתאחדות נפגשו עד כה עם מספר רב של גורמים בניסיון להסדיר את המקצוע: מספר לא מבוטל של חברי כנסת, ארגון אמון הציבור, ארגון בוני הארץ, לשכת המסחר, רשם הקבלנים, המפקח הראשי במשרד הכלכלה. בקצרה, עם כל ארגון או גוף שניתן להיעזר בו. “לפנינו עוד עבודה רבה וככל שנגדיל את המעגל וניעזר בכל מי שיכול להפיץ את הבשורה שלנו, זה יקדם את המטרות שלנו”, הדגיש בריק והוסיף שההתאחדות מרבה לערוך כנסים מקצועיים ובכוונתה להמשיך בכך בשנת הפעילות הבאה עלינו לטובה, כולל ימי עיון על התפתחויות בתחום המיזוג, גזי קירור וזכויות עובדים ודיני עבודה והוצאת חוברת מפורטת שתופץ בין החברים. בנוסף, יושקו במרוצת השנה החדשה קורסים בנושאים שונים הקשורים לעיסוק היומיומי של חברי ההתאחדות. בנוסף, יוכלו חברים מעל גיל 50 ועם מינימום שבע שנות ותק או בעלי ותק של 20 שנה בענף ליהנות ממימון ממשלתי מלא של לימודי הכשרה מקצועית בתחום מיזוג האוויר והחשמל.


“כוחנו באחדותנו”
יו”ר ועדת שת”פים וועדת סמ”א (סטנדטיזציה, מפרטים ואופני מדידה), משה אור חי שמואלי ציין כי הכינוס במרכז נא לגעת הוא עבורו הגשמת חלום לאור החיבור החשוב בין ההתאחדות לקהילה. אור חי ציין כי בחודשים האחרונים התכנסה ועדת סמ”א מספר פעמים עם נציגים בכירים באימק”ם (איגוד מהנדסי מיזוג, קירור וחימום) וגורמים מקצועיים אחרים בניסיון לקדם שלושה נושאים מרכזיים: סטנדרטיזציה של הענף, חידוש והנגשת המפרט הטכני כך שיהיה מוסכם על כל חברות המיזוג ואופני מדידה (צנרת, צנרת גז, מפזרי אוויר, יחידות טיפול באוויר וכו’). “אנו תקווה שבמהלך החודשים הקרובים נגיש לאישור הוועדה וההתאחדות מסמך מוסכם בין המהנדסים והיועצים ובין המפקחים והקבלנים אשר יתווה דרך חדשה ויפנה את האנרגיות שלנו לכיוון חיובי בביצוע. כוחנו באחדותנו למרות שביומיום אנחנו נמצאים בהתמודדות עסקית אחד מול השני, צריכים אנו מידי פעם לעצור ולהתאחד בנתינה לחברה בה אנו חיים”.

הפעילות למען הקהילה בשנת הפעילות היוצאת התמקדה בשלושה נושאים: שיתוף פעולה עם מספר ארגוני ניצולי שואה בנושא הענקת שירות תיקונים חינם, שתוך חודשיים בלבד נהנו ממנו כ-130 ניצולים ברחבי הארץ. “החיוך והחיבוק שמוענק לך (על ידי ניצול שואה, א.א) משמש כמעין תחנת דלק לנפש ולרוח שלך. אתה מסתובב ימים שלמים עם סיפוק וחיוך על פניך”, התפייט אור חי והביע תקווה כי עוד חברות תצטרפנה למיזם החשוב, וכתוצאה מכך ניתן יהיה להרחיבו לכל אוכלוסיית הקשישים בישראל.
הפרויקט הקהילתי השני בו מעורבת ההתאחדות הינו מתן שירותי אחזקת מערכות מיזוג האוויר במתחם של עמותת “רחשי לב” בבית החולים תל השומר. העמותה נוסדה על מנת להקל על הסבל אותו חווים ילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם, והקימה לטובת הנושא חדרי אוכל ומנוחה, חדרי גן ולימוד, מחשבים ומשחקים וחוגים ואפילו מעון יום בצמוד למכון לטיפולי יום במרכז הרפואי. מיזם חברתי נוסף בו מעורב הארגון ומתבצע באמצעות הליצן הרפואי איציק עוזרי, הנו עריכת ימי כיף, טיולי ג’יפים וכדומה לילדי המחלקה האונקולוגית מבית החולים שניידר במטרה להעלות חיוך על שפתיהם. “הרבה יותר נעים להיות בצד הנותן מאשר בצד המקבל”, סיכם אור חי.


“להיות בן אדם שאכפת לו”
אורחת הכבוד של האירוע, הסופרת והעיתונאית ליהיא לפיד אמרה שהיא מאוד נרגשת מהמעמד וסיפרה כיצד נוצר הקשר עם ההתאחדות. לאחר ששמעה מאחת מפעילות מפלגת “יש עתיד” בראשה עומד בעלה יאיר, על היוזמה של חברי ההתאחדות למתן תיקונים ללא תשלום לניצולי שואה, נפגשה לפיד, שהיתה מעט סקפטית, עם יובל בריק ומשה אור חי במטרה לתהות על קנקנם. מהר מאוד הבינה שחברי הארגון עומדים מאחורי הבטחתם והגיעה למסקנה כי על מנת שהקבלנים לא ינוצלו לרעה, מי שירכז את הקריאות לתיקונים יהיה פורום העמותות למען ניצולי שואה. “בשבילי להיות ישראלית זה להיות בן אדם שאכפת לו. יש אנשים שעסוקים במה מגיע להם ויש אנשים שעסוקים בלהעניק לאחרים... בעולם הזה בו הרבה צועקים, ישנם אנשים ללא קול והם נלחמים להשמיע את קולם”, אמרה לפיד וריגשה את הקהל כשסיפרה על התקשורת בינה לבין בתה בת בעלת הצרכים המיוחדים. 
“לא מספיק שאכפת לך, אתה גם צריך לעשות משהו. אתם, חברי ההתאחדות, הושטתם יד גם לילדים בשניידר, גם לילדים בתל השומר וגם לניצולי השואה שבלעדיכם ישבו בבית והיה להם מאוד חם בקיץ. תודה שהזמנתם אותי ואני רוצה להגיד לכם כל הכבוד על הפרויקטים החברתיים המקסימים שלכם. מאחלת לכולנו שבשנה הבאה כולנו נהיה טובים יותר זה לזה”.
את האירוע המאוד מרגש חתם איציק עוזרי שסיפר כיצד הפך לאדם אכפתי ולאחד ממייסדי הליצנות הרפואית בישראל, עבודת קודש אותה הוא עושה בהתנדבות מלאה בבית החולים שניידר שלושה ימים בשבוע! למרות שהוא מתויג על ידי חלק מסביבתו הקרובה כפראייר, עוזרי התוודה כיצד הוא מרגיש אסיר תודה ומתרגש כל פעם מחדש מהזכות שניתנה לו לסייע לילדים חולים ובני משפחותיהם במצבים קשים מנשוא, בעזרת הצחוק, ההומור והרגישות. בסיום הוא הביע תקווה כי “שיתוף הפעולה ביני לבין ההתאחדות הוא תחילתו של רומן ארוך טווח. אחרי הכל, כולנו זקוקים לאיזה חיבוק וחיוך קטן”.

 

*בתמונה -הנהלת ההתאחדות מעניקה פרס הוקרה לקבלן דודו יפרח










פי.סי.חץ