חסכון בר השגה

חסכון בר השגה

מממשלת ישראל התחייבה להקצות כ-800 מיליון שקל למיזמי התייעלות אנרגטית במסגרת התוכנית להפחתת פליטות גזי חממה. אילו צעדים ואמצעים יביאו לייעול וצמצום צריכת האנרגיה במשק תוך קיצור זמני החזר ההשקעה?

עופר קרן

 

בהמשך להתחייבות של מדינת ישראל בוועידת האקלים שהתקיימה השנה בפריז, אישרה לא מכבר הממשלה את תוכנית הפעולה הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק.
במסגרת התוכנית יוקצו 500 מיליון שקל כערבויות מדינה להלוואות להתייעלות אנרגטית וכ-300 מיליון שקל כמענקים לפרויקטים להתייעלות אנרגטית שיובילו להתייעלות התעשייה, המגזר העסקי והמסחרי והרשויות המקומיות ויינתן דגש לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ורשויות חלשות. ההערכות הן כי הצעדים יביאו לחיסכון למשק של מעל 30 מיליארד שקל, ויקדמו את מדינת ישראל לעמידה ביעדים שהוצבו בוועידת האקלים. 


הגברת הביטחון האנרגטי בטווח הארוך 
ההשקעות בהתייעלות אנרגטית כתוצאה מהתוכנית יביאו למינוף השקעות במיליארדים ע”י השוק הפרטי, השקעות שיובילו לצמיחה וליצירת מקומות עבודה. במסגרת ההצעה, המאפשרת הסרת חסמים, תצא לדרך גם תוכנית ארוכת טווח להקצאת מכסות לאנרגיה מתחדשת שתיתן בהירות ואופק ליזמים בתחום ותאפשר את התפתחות השוק. 
כמו כן, תתבצע בחינה של הפחתה נוספת בפליטת המזהמים, לרבות בחינת הדרכים להפחתת השימוש בפחם ועידוד המעבר לגז טבעי שיוביל להפחתה ניכרת בזיהום האוויר. בנוסף, יבחנו גם מכלול אמצעים לסיוע לייעול התחבורה וצמצום הנסועה, יוקם צוות להסרת חסמים לעידוד תעשיית הקלינטק הישראלית, יינתנו תמריצי מס לעידוד אנרגיה מתחדשת ושימוש בציוד יעיל אנרגטי ויקודמו פרויקטים בבנייה ירוקה במטרה להפחית את גזי החממה ולהוזיל את העלויות למשתמשים. 
יישום התוכנית הוא כלל משקי, ומתייחס למקורות הזיהום השונים - ובכלל זה גם למערך ייצור החשמל, צריכת אנרגיה במבנים ובתעשייה, תחבורה וסקטורים נוספים. 
התועלות של יישום פעולות להפחתת פליטות גזי חממה בסקטורים אלו הן רבות ומשמעותיות, וכוללות את הגברת הביטחון האנרגטי ארוך הטווח של ישראל, ייעול והגברת התחרותיות של התעשייה ושל המשק בכלל, הפחתה בהוצאות על אנרגיה ועל תפעול, מינוף השקעות והגברת הפעילות המשקית, פיתוח תעשיית הקלינטק הישראלית, יצירת מקומות עבודה והפחתת הזיהום הסביבתי והתחלואה הנובעת ממנו. ההצעה כוללת אמצעים להפחתת השימוש בדלקים מזהמים, אמצעים לייעול וצמצום צריכת האנרגיה במשק, עידוד טכנולוגיות, צמצום הנסיעה הפרטית ואמצעים לעידוד השימוש באנרגיה מתחדשת.


איחוד כוחות
ניתן לטעמי לצמצם שליש מצריכת החשמל במדינת ישראל על ידי פעולות פשוטות, שמחזירות את ההשקעה תוך פחות מארבע שנים. חצי מההשקעה היא בשינוי התנהגותי בלבד ורק חצי יתבצע בהשקעה בציוד - רכש התייעלות אנרגטית. ברור לנו שחשוב מאוד להחליף נורות, אך נדרש גם לנקות פילטרים, לכוון את הטמפרטורה במערכות מיזוג האוויר, לסגור דלתות ולכבות ציוד כשיוצאים הביתה.
אנחנו  מדינה שלמה בהישרדות. אנחנו לא יכולים לתכנן מה נעשה בסוף השבוע הקרוב ולא מסוגלים להזמין חופשה לקיץ כי הרי מי יודע מה יהיה עד אז? גם לתכנן החלפת ציוד או הוספת בידוד עם החזר השקעה של שלוש שנים גדול עלינו. מה גם שלא ברור האם עוד נהיה באותו המבנה ונמשיך לעבוד באותו הארגון.
אנחנו לא יכולים או לא רוצים להטיל את האחריות על התייעלות אנרגטית ו/או קיימות על גורמי השלטון ממספר סיבות, ובראשן חוסר אמון מובנה בין הציבור ובין גורמי השלטון. קובעי המדיניות חוששים לקבוע תקנות חדשות הנוגדות את העקרון של הורדת הרגולציה והקטנת הלחץ על הציבור. נושא נוסף ועצוב מאוד, במידה וכבר מחליטים לצאת לדרך ולהתוות מדיניות ברורה- תמיד מתפטר השר או משתנה השלטון או שנכנסים אינטרסים שונים ומשונים מאוד. לכן הובלת תהליכי קיימות חייבת להתבצע על ידי חברות פרטיות ומוסדות חוץ פרלמנטריים שמתכננים להישאר כאן גם אחרי הבחירות הבאות ו/או לפחות עד שנת 2030...
אנחנו העוסקים בתחום החסכון באנרגיה,  כשלנו שוב ושוב באיחוד כוחותינו במהלך שנות הפעילות. לא הצלחנו להרים את הראש ולתכנן פעילות לשנת 2020 או 2030 ובטח לא לתכנן לשנת 2050 כמו שהארגונים שפועלים בתחום ההתייעלות, בברלין למשל, עושים. נדרש למצוא דרך לעבוד יחד. למרבה הצער אנחנו לא מצליחים ללמוד מניסיונם של אחרים. נכשלת בפעילות מסוימת - תודיע לכולם כדי שלא כל הארגונים בארץ יתנסו במוצר לא מוצלח שאחרי שנכשל במקום אחד, מופיע הסוכן של אותה חברה בעוד 250 רשויות עקב היעדר שיתוף במידע, גם על כשלונות וגם על סיפורי הצלחה - Case Study  עדיף על “סמוך ויהיה בסדר”.  גם כאן, אם משרדי הממשלה לא יכולים או לא מסוגלים לייצר מרכז מידע, אנחנו, כחברות פרטיות, חייבים לייצר אותו בהקדם.


התייעלות אנרגטית עושים באהבה 
כאשר נוסעים בכביש, חוקי התנועה ברורים לכולם כולל מהירות מקסימאלית מותרת, וברור לנו שלכל נהג חייב להיות רישיון. לעומת זאת, עד היום לא ברור למי מותר לתכנן תאורה, למי מותר לאשר קבלה של מערכות מיזוג אוויר ואנחנו כבר לא מתפלאים כאשר נופל גוף תאורה מהתקרה או אפילו כאשר נופלת התקרה.
צריכת אנרגיה למטר מרובע: הציבור חייב לדעת מהי הצריכה הנורמאלית שלו. נכון להיום אין מדדים מדויקים ואת התורה המוסדרת והמתועדת למופת בגרמניה למשל, החליפה תורה שבעל פה שלא ממש מבוססת על מידע אלא על מוסכמות. זהו הסעיף המרכזי בו אנחנו - קרן אנרגיה, מתכננים להמשיך לפעול ולייצר מוצר מתקדם.
חלק מהידע נמצא אצל בעלי מקצוע, אך לדאבוני אנחנו לא ממש מקשיבים אחד לשני. אנחנו מצויים בהישרדות תמידית ומנסים להמשיך לאלתר פתרונות, במקום לתכנן, לבצע קבוצות חשיבה ולמצוא פתרון הגון!
בביקורים בעולם אנחנו רואים באיזה כבוד מתייחסים הגרמנים, לדוגמה, למוצרים תוצרת גרמניה. אם ברצוננו להגיע לכבוד בו הגרמנים מתייחסים לתוצרת מקומית - חובה עלינו להתייחס באותו מטבע לתוצרת מקומית, אפילו אם לפעמים היא קצת יותר יקרה בשלב הראשון. מאוד מבאס שמכולת בצרפת מסרבת לרכוש יין מיקב בגליל אך משהו גורם לנו להזמין קופסאות של רסק עגבניות ממש לא איכותי מסין, רק בגלל שמחירו נמוך בשקל ממקבילו הכחול לבן ולא משנה לנו שעובדי פרי גליל יישבו עקב כך בבית.
עיסוק בקיימות לא יכול להימדד רק במספר החודשים עד החזר ההשקעה. חייבים להתייחס ליתרונות נוספים של מיזמים מקיימים. חשוב להציג את היתרונות הנוספים בצורה שתרגש את מקבלי ההחלטות.
התייעלות אנרגטית עושים באהבה או שאין סיכוי לעמוד ביעדי הממשלה של צמצום פליטות!

* הכותב הנו מנהל הפיתוח העסקי בקרן ידע אנרגיה המתמחה בהובלת תהליכי התייעלות בצריכת המשאבים.










פי.סי.חץ