הזדמנות פז

הזדמנות פז

נובמבר הנו המועד בו אנחנו מסיימים לבנות את תכנית העבודה לשנה הקרובה ואת התקציב. שלוש משימות שביצוען בסיוע ממשלתי, עשוי להניב חסכון של כ-100 אלף שקל מדי חודש בחשבון החשמל, ולהקטין את צריכת האנרגיה ופליטות גזי החממה של המדינה

עופר קרן

 

במפעלים וארגונים גדולים רבים מהווה ההוצאה על האנרגיה את ההוצאה השלישית בגודלה.
חומרי הגלם מהווים בדרך כלל את ההוצאה הראשונה בגודלה.  ועל כן, כאשר מתקבלים חומרי גלם יש מי שמוודא את קבלתם, יש מי שאחראי על האחסנה, בדיקת הכמות. הכל מנוהל בצורה הטובה ביותר, ממוחשב ומסודר. חומרי הגלם מנוהלים למעשה מהרגע שהוזמנו ועד הרגע שנכנסו לפס הייצור.
כח האדם מהווה בדרך כלל את ההוצאה השנייה בגודלה.  גם כאן יש מערך שלם לבקרה וניהול.  ישנו מנהל משאבי אנוש, מחלקת כוח אדם, מנהלים ישירים ומנהלי אגפים ומחלקות.  כולם דואגים שהעובדים יעשו את מלאכתם על הצד הטוב ביותר. אם לא נפקח ונוביל את העובדים, נפסיד שעות עבודה, פריון - ובמילה אחת - כסף.
ההוצאה השלישית בגודלה היא בדרך כלל האנרגיה: מיזוג אוויר, קירור, אוורור, חימום, תאורה וכו’ = חשמל, סולר וגז, ולמרות שזו הוצאה משמעותית מאד, במקרים רבים אף אחד לא באמת מנהל את האנרגיה - ניהול במובן הרחב של המילה - מתכנן, מוודא, עוקב, צופה, משפר, משכלל ועוד.
מי בודק את הקופה הגדולה?
להלן, מספר נקודות למחשבה בנוגע לעלויות האנרגיה.
חשבונות החשמל - ישנם ארגונים גדולים המגיעים לעלות של מיליון שקל בחודש.  התשלום מועבר לחברת החשמל, וגובה החיוב - נקבע גם הוא על ידי אותה חברה.  האם לא סביר לפקח על החיוב הזה? אנחנו מקבלים את הקריאה של מונה חברת החשמל ולא בודקים אותה.  כל עבודה אחרת בסדר גודל כזה נבדקת, מפוקחת, מנוטרת.  ניהול נכון יוביל אותנו להתקנת מונה נוסף, בעל עלות שולית (כמה אלפי שקלים בודדים) וכך לפקח על חשבון החשמל.  בנוסף, אם יש צרכן גדול בתוך המפעל (או מספר צרכנים גדולים למדי), כדאי להתקין גם עליהם מונה נוסף.
מונה חשמל יומי יאפשר לנו לנהל את החשמל, ולא רק לשלם את החשבון בסוף החודש.  נוכל לבצע שינויים, לבדוק, לצפות מראש, להפעיל שיקול דעת. 
מפעל שמשלם לחברת החשמל מיליון שקל לחודש מוציא בפועל 50 אלף שקל חשמל ליום שהם כ-2000 שקל לשעת עבודה! במפעלים כאלה עושים לנו תחקיר שלם אם חסרה קבלה על נסיעה במונית ב-60 שקל כדי לסגור את הרישום של הקופה הקטנה ואף אחד לא באמת בודק את הקופה הגדולה!
קבלת “סחורה” - כשאנחנו מקבלים למפעל גז או סולר, אנחנו בדרך כלל עובדים עם תעודת משלוח (תעודת הניפוק). במקרים רבים חסרה הפעולה האלמנטרית הנדרשת. יש לשקול כל משאית לפני כניסתה למפעל, ולשקול אותה שוב בצאתה. רק כך נוכל להיות בטוחים שקיבלנו את הכמות עליה אנחנו משלמים.
חשמל - לא מוצר אחד: חשמל נקנה בקווט”ש - זה ברור. ויחד עם זאת אנחנו יודעים שלמעשה אנחנו קונים את אותו המוצר בשלושה מחירים שונים: 30 אג’, 50 אג’ ו-120 אג’. רשויות מקומיות גם מוסיפות על כך מע”מ ומגיעות ל 1.40 שקל בשעות הפסגה (שעות מוגדרות בקיץ ובחורף).
האם אנחנו מבינים את משמעות ההבדל? וודאי. האם אנחנו מנהלים את הפערים הללו? לא בטוח.  חלקנו פשוט מחכים עד שתתחלף העונה, אנחנו סופגים את הפערים - כי אין ברירה.  ובכן, במקרים רבים יש ברירה, ברירה ניהולית:  אפשר להסיט משמרות כך שבזמנים היקרים ביותר יפעלו רק הדברים החיוניים ביותר.  עבודה בשעות השפל משתלמת הן למפעל והן לעובדים.  אם נעבוד בלילה, ברור שניאלץ לשלם לעובדים שכר גבוה יותר.  אולם, החיסכון בחשמל יכסה בקלות את עלות העובדים במשמרת.  מפעלים רבים אינם עושים את התחשיב המלא, וממשיכים לשלם הרבה לחברת החשמל, במקום לחסוך בעלויות ובו-זמנית לשלם יותר לעובדים.
ניהול משאב האנרגיה מתחיל היום! עומדות לפנינו שלוש משימות שעלינו להשלים מיד אחרי החגים: משימות שיש לבצע במהלך חודש נובמבר.


משימה ראשונה לחודש נובמבר - בניית תכנית עבודה מחוברת תקציב
חודש נובמבר הוא המועד בו אנחנו מסיימים לבנות את תכנית העבודה לשנה הקרובה והתקציב. עלינו לבנות את תכנית ההשקעות. תכנית ההשקעות לקראת השנה הבאה תהיה פשוטה, אך אמיצה. היא תכלול את הוצאות החשמל ואת ההשקעות בהתייעלות.  כלומר - על הוצאות חשמל של 1 מיליון שקל נבנה תכנית השקעות (עלות חשמל + השקעות) של 1.5 מיליון שקל. נבטיח להנהלה כי לא נחרוג מן התקציב הנ”ל, ואת היתרה נשקיע בהתייעלות אנרגטית, בביצוע סקרים, בניית תכניות עבודה, ביצוע תחרויות, החלפת מכונות ישנות במכונות יעילות יותר (העברת הישנות  לגריטה).  
התקציב יכלול גם קורסים והשתלמויות עבור אנשי המקצוע, שילמדו איך לבצע טוב יותר את ההתייעלות ויהיו תמיד מעודכנים.  במידת הצורך יכלול התקציב גם ליווי חיצוני.  כל האמצעים כשרים ובלבד שנצליח לבנות תכנית עם תקציב שתאפשר לחסוך סכומים משמעותיים ביותר באמצעות התייעלות אנרגטית.
אם לא נגיע להנהלה במהלך חודש נובמבר עם תכנית ברורה ומפורטת, הרי שתפעל האלטרנטיבה המוכרת:  “עסקים כרגיל”. בעסקים כרגיל אין לנו כסף להשקעות בהתייעלות באנרגיה, בפעילויות, בהדרכות, בהתקדמות. בעסקים כרגיל אנחנו ממשיכים להוציא את אותן הוצאות חשמל כמו בשנה שעברה - או במילים אחרות ממשיכים לדשדש במקום. 
כדי להישאר תחרותיים כל מפעל צריך לרדת ב 1/3 בהוצאות האנרגיה ליחידת מוצר. לא ניתן להגיע להישג כזה ללא השקעות.  אנחנו חייבים להעמיד את הנושא במרכז עיסוקנו, להפעיל את הראש, לתכנן לגבולות הדמיון ולבצע בהתאם לתקציב שאושר.  אנחנו מדברים על השקעות, על צמיחה ולא על קיצוצים.  אנחנו מדברים על כך שהוצאות האנרגיה אולי יגדלו, אבל עצימות האנרגיה תשתפר (כמות האנרגיה המושקעת עבור כל יחידת מוצר).
ברור לנו שיש חשיבות בהחלפת המנורות ובסתימת הדליפות בצנרת האוויר הדחוס.  אבל פעולות אלו, חשובות ככל שיהיו, לא יובילו את המפעל שלנו להתייעלות של 30-35% בצריכת האנרגיה ליחידת מוצר.  


משימה שניה לחודש נובמבר - הכן מפעלך לחורף
חודש נובמבר הוא הזמן הנכון ביותר לבצע את ההתארגנות הנדרשת במפעל לקראת הוצאות החשמל בחורף.  
בחורף מחיר החשמל בימי החול בשעות העבודה המקובלות הוא נוח מאד.  כ-30 אג’ לקוט”ש. הבעיה היחידה שיש לשים לב אליה היא שהחל מהשעה 16:00 ועד השעה 22:00 העלות היא פי 3-4! בשעות הפסגה מחיר החשמל קרוב לשקל לשעה.  
כמה אנחנו צפויים לשלם בחודשים דצמבר / ינואר / פברואר במצב עסקים כרגיל קל לנו מאוד לחשב.  ניקח את חשבונות החשמל של שלושת החודשים הללו מהשנה שעברה.  מחיר החשמל לא עבר שינוי משמעותי ולכן אם לא נשנה דבר - אנחנו יכולים לצפות ברמת דיוק גבוהה מאד את העלויות.  אנחנו יכולים לחסוך 10% רק על ידי תכנון נכון - יש להחליט מה מפעילים באיזה שעות, איזה משימות  מעבירים למשמרת הלילה וכדומה.  הפעולות הראשונות אינן מסובכות - אבל הן דורשות ניהול. חייב להיות אדם שתפקידו לבדוק, לחשוב, לתכנן, לעקוב אחר ההנחיות.  אם לא ננהל את התהליך כל הזמן - התוצאה ידועה מראש. נשלם יותר ממה שנדרש. נשלם לפחות כמו בשנה שעברה.  
אותו מפעל אליו התייחסנו בתחילת דברינו - ולו הוצאות חשמל של מיליון שקל בחודש, יכול לחסוך 100 אלף ש”ח בכל חודש. זו המשמעות הברורה והפשוטה של חיסכון מידי של 10% שווה ערך של רכב  סובארו חדש בכל חודש במפעל שהוצאות האנרגיה החודשיות שלו הן מיליון שקל. כל אחד יכול לבצע את המכפלות בהתאם למפעל שלו.
במידה והארגון הבין שיש צורך לפעול, אבל בשלב זה אין אדם שינהל את התהליך, הארגון חייב ליצור קשר עם חברה חיצונית שתבצע את העבודה עבורם.  זהו פתרון פשוט, קל, נוח, משתלם, עם לוח זמנים מאד ברור. על החברה החיצונית לתכנן איך המפעל או הארגון עובר את החורף בשלום.  לחברה החיצונית מוקצב חודש לבניית תקציב אנרגיה הכולל תכנית השקעות להתייעלות אנרגטית.  תכנית המותאמת לארגון הספציפי, לוקחת בחשבון את סוג הפעילות, רמת כוח האדם, פעילויות הדרושות לשיפור התשתית ופעילויות הדרושות לחיזוק כוח האדם (הכשרה, העלאת מודעות, יצירת קבוצות עבודה ועוד).  
ניהול תהליך ההתייעלות:
במהלך החודש הקרוב עלינו להחליט מי יכול להוביל את התהליך.  את מי אנחנו צריכים לקדם לתפקיד ניהולי כדי שיוביל את המפעל להתייעלות אנרגטית כפי שתואר.  אם עד היום לא קיבלנו תכנית השקעות ולא ניהלנו את הארגון בהתאם לעונות ולתעריפי התעו”ז (תעריף עומס וזמן) נצטרך לשקול היטב מי האדם המתאים להובלת ניהול משאב האנרגיה במפעל.  יש סיכוי שהמנהל הנוכחי אינו מתאים לניהול התהליך.  מאוד יתכן שהארגון לא הקצה לו את משאב הזמן המתאים לניהול האנרגיה.  יכול להיות שהוא מאוד עמוס במשימות חשובות למפעל ויתכן שהוא אינו מספיק מעודכן בתהליכי התייעלות.  יכול להיות שהוא מתאים אך עד עכשיו ההנהלה הבכירה לא הייתה בשלה להקשיב לתכניות של מנהל משאב האנרגיה.  כך או כך, המסקנה ברורה:  עלינו לאתר מי יכול להוביל תהליך ברור ומסודר בארגון, או בהיעדר כתובת מתאימה לניהול האנרגיה בטווח המידי ובאופן מעמיק - כדאי לקחת למשימה גורם חיצוני.  מאוד חשוב שגם את הגורם החיצוני ינהל נציג בכיר בהנהלת הארגון. ללא קשב ניהולי המיזם לא מצליח להתרומם. 
משימה שלישית:  הכנת תכנית מגירה
המדינה התחייבה בשם כולנו לצמצם פליטות גזי חממה ולהפחית את הצריכה. יישום ההתחייבות יבוא לידי ביטוי בסיוע שיתקבל בחלקו ממשרד האנרגיה ובחלקו מהמשרד להגנת הסביבה. ישנם הבדלים קלים בדגשים המושמים על ידי שני המשרדים ובדרכי החישוב, אך העיקרון ברור:  סיוע ממשלתי לביצוע תכניות התייעלות במפעל משתלם לשני הצדדים.
אם המפעל הכין תכנית עבודה ושריין תקציב, יהיה לו קל להתמודד על תקציבי הסיוע של הממשלה.  אם המפעל ימשיך להיות פאסיבי ולפעול במצב “עסקים כרגיל”, סביר להניח שגם את הסיוע הממשלתי המתוכנן לא יצליח לקבל.
בנוסף, התחייבה הממשלה להעמיד לרשותינו 500 מיליון שקל בערבויות מדינה להתייעלות אנרגטית. כלומר, ארגון שבנה תכנית השקעות אך מתקשה לקבל אישור גזברות בשל היעדר תקציב או הימצאות הארגון בקצה גבול האשראי, יוכל עדיין לממש את התכנית בעזרת ערבויות המדינה.  
רוב הפרויקטים בהתייעלות אנרגטית מחזירים את ההשקעה תוך שנים ספורות (2-4 שנים) לכן גם אם המפעל מגייס חלק מהכסף מהבנק עם ערבות מדינה, מדובר בתוספת של כ-5% ריבית והחזר השקעה קצר (כולל ההלוואה).  
חישובי החזרים מורכבים נוטים לבלבל אותנו.  שיטת החישוב פשוטה: קיבלנו כסף מהבנק, חידשנו ציוד, צמצמנו את חשבונות האנרגיה ב-20%, החזרנו את ההשקעה כולל ההלוואה תוך 3-4 שנים. השקעות כאלו לא קיימות בתעשייה.  זוהי הזדמנות שאם אנחנו לא מנצלים אותה, הרי שזה רק בגלל שהאנרגיה לא מנוהלת בארגון שלנו.
בשנים האחרונות ראינו כי מרבית ההנהלות עסוקות במיקרו ניהול, בטיפול במשברים, בהוצאת הזמנות הייצור ואספקתם.  ראיית העל והחשיבה חוצת הארגון כמעט ונעלמה.  בצורה כזו קשה מאד לארגון לחסוך באנרגיה.  חייבים למנות אדם שכל עיסוקו או לפחות עיקר עיסוקו יהיה במציאת כל הדרכים לניהול משאב האנרגיה. בעברית ניהול וייעול הם מאותו השורש. במידה וכל צוות המנהלים בארגון עסוק מידי אי אפשר להתייעל. נדרש לנהל את החיסכון, נדרש לבנות תכניות עבודה בתחום, נדרש לבנות ולרענן נהלים,  נדרש לבצע מעקב אחר הביצוע, נדרש לוודא שהארגון מיישום מדיניות שונה בכל תקופה בהתאם לתעריפי התעו”ז ועוד. אם אין בכוחו של הארגון לעשות את זה לבד השנה, תמיד אפשר לפנות לחברה חיצונית שתעשה זאת, בלוח זמנים קצר וברור.  
ונקודה אחרונה למחשבה:  סקר חשבונות החשמל
כשאנו צוללים לעומק בבדיקת חשבונות החשמל של ארגונים בינוניים וגדולים, אנו מגלים לעיתים קרובות חיובים שגויים, שנעשו בתום לב. ניתן לבצע ללא עלות סקר חשבונות חשמל. הארגון שסוקר את כל חשבונות החשמל עובד על אחוזים מההחזרים העתידיים מחברת החשמל.  זוהי פעילות מומלצת מאד בכל ארגון שבו אחד מנציגי ההנהלה מבין שחייבת להיות בדיקה נוספת של הנושא. ברור שהחזרים מחברת החשמל רצוי להוסיף לתקציב ההתייעלות האנרגטית.
לסיכום, ההזדמנויות של חודש נובמבר:

  • אנחנו חייבים מנהל משאב אנרגיה שזה תפקידו בארגון.  בהיעדר מנהל, יש לבצע מיקור חוץ!
  • עלינו להכין תכנית השקעות להתייעלות באנרגיה בגובה 150% (עלות החשמל + השקעות) רק כך נגיע לחיסכון משמעותי, בגובה של  20-30%.
  • עלינו להכין תכנית עבודה מותאמת עונה (בהתאם לתעו”ז) שתיושם החל מ- 1.12.2016 .
  • עלינו להכין תכנית מגירה להתייעלות אנרגטית אותה נוכל לשלוף כשהמדינה באמצעות משרדי הממשלה (קולות קוראים או ערבויות מדינה) תפרסם את אפשרויות המימון.
  • כדאי ומומלץ לבצע סקר חשבונות אנרגיה בכלל ואת סקר ניהול חשבונות החשמל בפרט.
  • מומלץ מאוד לקחת יעד לשלוש השנים הבאות: צמצום הוצאות האנרגיה ב20% עד שנת 2020.

בהזדמנות זו נאחל שנה טובה ויעילה אנרגטית מצוות קרן ידע אנרגיה בע”מ.

*הכותב הנו מנהל הפיתוח בחברת קרן ידע אנרגיה.










פי.סי.חץ