מבקר המדינה: הציבור הוטעה בנוגע ליעילות אנרגטית במזגנים

מבקר המדינה: הציבור הוטעה בנוגע ליעילות אנרגטית במזגנים

במשך שנים ארוכות קנה הציבור מזגנים אשר שיער כי הם יעילים אנרגטית, ונמצא כי תוצאות בדיקתם ואופן פעולתם יכולים להיות שונים מהותית מהסימון על גבם

אבי אובליגנהרץ

 


“לציבור נמכרו מזגנים אשר בבדיקתם במעבדות מכון התקנים נמצא שמקדמי היעילות האנרגטית שלהם היו נמוכים מהסף של 3.5, ומשכך דגמי מזגנים אלו אסורים היו בייבוא לישראל בהתאם לתקנות יעילות אנרגטית. למרות זאת, הותרה כניסת דגמים אלו לארץ, לאחר התרת סטיית תקן בשיעור של עד 8%, והדירוגים האנרגטיים שקיבלו היו בין C לבין E למרות שהדבר לא עומד בכפיפה אחת עם התקן הרלוונטי (994)”, קובע מבקר המדינה ומותח ביקורת חריפה בדו”ח השנתי על הנהלת הארגון שאמור לשמש כשומר הסף של הציבור.
“ממצאי הביקורת מלמדים על תיפקוד לקוי של שדרת הניהול ושל שומרי הסף: הוועד הפועל, מנכ”ל המכון הקודם, היועץ המשפטי, המבקר הפנימי, מנהלת הכספים ומנהל אגף מש”א ומינהל. בשנים האחרונות יש תחלופה גבוהה באיוש תפקידים בוועד הפועל ובוועדותיו המקשה על גיבוש מדיניות ופיקוח על ביצועה”. המבקר קורא לשר הממונה על המכון, שר הכלכלה להדק את הפיקוח על המוסד, ולוועד הפועל של המכון לגבש חזון ותוכנית אסטרטגית לטיפול בחולשות התאגיד הממלכתי שאמון על התקינה בישראל מכורח חוק התקנים.
המבקר מציין כי בתקופה שבין שנת 2011 לדצמבר 2013 סבסד משרד האנרגיה את החלפתם של כ-30 אלף מזגנים, וכי בתקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), נאסרו יבוא, שיווק ומכירת מזגנים שאינם עומדים בתקנות. למרות זאת וחרף החמרת הדרישות האנרגטיות משנה לשנה, מעלות הבדיקות שנערכו כי מעבדות מכון התקנים לא ביצעו את מלאכתן נאמנה.


היעילות האנרגטית גבוהה בהרבה מתוצאת בדיקת המעבדה
בביקורת שערכו נציגי המבקר נמצאו בבדיקות שערכה המעבדה בארבעה דגמי מזגנים, כי מקדמי היעילות שלהם נמוכים יותר מהסף התחתון בתקנות, וכי למרות שהם אסורים ביבוא, הותרה בסופו של דבר מכירתם. בנוסף, אושרו לשיווק בישראל ארבעה דגמי מזגנים מפוצלים שהיעילות האנרגטית שלהם לפי תוצאות בדיקות המעבדה נעה בין 3.34 ל-3.48, ולפיכך היו אסורים ביבוא לישראל. 
עוד נמצא בבדיקה, כי מתוך 14 דגמי מזגנים שהוגשו לוועדה המקצועית בחודשים ינואר ופברואר 2016 ב-12 דגמים הייתה הצהרת היבואן לגבי היעילות האנרגטית גבוהה בהרבה מתוצאת בדיקת המעבדה. בשלושה מקרים אף הצהיר היבואן שיש לסמן את דגם המזגן בסימול אנרגטי A במקום ב-G.
הפערים האנרגטיים בין הצהרת היבואן לבין תוצאות הבדיקה “הם חמורים ביותר. התקן מאפשר ליבואנים לנקוט ‘שיטת מצליח’: להצהיר על דירוג אנרגטי גבוה ולשנות את הצהרתם, אם בתוצאת הבדיקה נמצא פער של יותר מ-8% כלפי מטה. היבואן אף אינו נדרש לבצע בדיקה חוזרת למזגן בהתאם להצהרתו המתוקנת”, נכתב בדו”ח.
המכון מסר תגובה למשרד מבקר המדינה לפיה הכין מהדורה חדשה של התקן בה היחס בין תוצאות הבדיקה לבין הצהרת היצרן חייב להיות גדול מ-0.92; וכי דרישות התקן מאומצות מתקן אירופי כפי שהמכון נדרש על פי דין. עוד מסר המכון כי כניסתה לתוקף של מהדורה זו כתקן רשמי מותנית באישור משרד הכלכלה.
מנכ”ל המכון הקודם דני גולדשטיין, מסר בתגובה כי לדעתו יש להתקין את התקינה בישראל לתקינה האירופית הבין- לאומית, אחרת ייווצר רף המחייב ייצור מזגנים בעבור ישראל, מצב שייקר את המוצר לצרכן. 
בישיבת מינהלת תו תקן, שנערכה במאי 2016 ושעסקה בדוח מבקר המדינה, הציג הממונה על התקינה כי בשוודיה ובנורבגיה מערך הדירוג האנרגטי מאפשר אי-דיוק של דירוג אנרגטי אחד בלבד. כלומר מזגן שדירוגו B יוכל להיות מסומן A.
משרד הכלכלה מסר בתגובתו כי אכיפת התקנות בנושא יעילות אנרגטית היא בסמכות משרד האנרגיה. כדי למנוע את הטעיית הציבור בעניין נצילות אנרגטית של מזגנים, ובשל אי-התאמת התקנים לשיטות הבדיקה, חישובי הנצילות והפערים שנמצאו, פנתה ועדת ההיתרים למינהלת תו תקן בבקשה להוצאת נושא הנצילות מתחום הבדיקות הדרושות לצורך קבלת אישור לסימון המזגנים בתו תקן.
משרד האנרגיה מסר בתגובתו כי דרישות התקן נקבעות בוועדות התקינה למיניהן ומאושרות על ידי הממונה על התקינה. התקן קבע כי יש להביא בחשבון סיבולת (סטייה) מסוימת מתוצאות הבדיקה. הסיבולת נובעת מריבוי חלקים בתוך המזגן, כך שסטייה בכל אחד מהם יכולה להביא לשינוי של תוצאות המדידה בהמשך. עוד מסר משרד האנרגיה: “משרדנו ניסה בעבר, מספר פעמים, לקבוע סיבולת נמוכה יותר, או אף לבטלה, אך הניסיון לעשות זאת בוועדות התקינה לא צלח”.


הטעיה חמורה של הצרכנים, שנמשכת למעלה מעשר שנים
לדעת מבקר המדינה מלמדים נתונים אלה על כשל מהותי בתהליך הדירוג ועל חוסר הלימה בין תקנות היעילות האנרגטית לבין הקריטריונים שנקבעו בשיטת הבדיקה על פי התקן. הפערים הקטנים בין דרגות היעילות האנרגטית המעוגנים בתקנות אינם יכולים לשכון בכפיפה אחת עם התקן שלפיו פועלות מעבדות המכון ועם הדיווח לגבי היעילות האנרגטית שאותו הן מוסרות ואף לא עם התיקון שמציע המכון במסגרת המהדורה החדשה. כמו כן, הצהרות יצרנים ויבואנים קובעות הלכה למעשה את הדירוג האנרגטי שיקבל מזגן. כל זאת בהתאם לדין.
במהלך הביקורת באוגוסט 2015 כתב ראש אגף איכות והסמכה במכון התקנים בשם ועדת ההיתרים של המינהלה למשרד האנרגיה והתריע על המצב הקיים. הממונה על שימור אנרגיה מסר לנציגי משרד מבקר המדינה כי כל ניסיונותיו להביא לשינוי בתקן 994 או בדיווח שהוא מקבל ממכון התקנים עלו בתוהו, בשל סירוב המכון לכל שינוי מוצע.
לדעת משרד מבקר המדינה, הממצאים מעידים על הטעיה חמורה של הצרכנים, שנמשכת למעלה מעשר שנים. במשך שנים ארוכות קנה הציבור מזגנים אשר שיער כי הם יעילים אנרגטית, ונמצא כי תוצאות בדיקתם ואופן פעולתם יכולים להיות שונים מהותית מהסימון על גבם. על משרד האנרגיה למנוע מכירת מזגנים בארץ, אשר על פי תוצאות בדיקת המעבדה בפועל נמצא שמקדם היעילות האנרגטית שלהם נמוך יותר מהרף התחתון כפי שקבע בתקנות. על מכון התקנים להפיץ לציבור מידע בדבר קיום פערים בין הצהרת היבואנים של המזגנים לבין תוצאות בדיקות המעבדה שהתקבלו. כמו כן, על המכון ומשרד האנרגיה לבדוק אם קיימים פערים במוצרים נוספים, כגון מקררים ודודי חשמל, ואם יש כאלה יש לפרסם את קיומם לציבור.
בתקנות יעילות אנרגטית נקבע שבדיקה לקביעת עמידת מזגן בתנאי היעילות האנרגטית, תיעשה במעבדה מאושרת בלבד. סעיף 12 לחוק התקנים קובע כי “המכון וכל מי שאושר לעניין זה בכתב על ידי הממונה (להלן - מעבדה מאושרת) רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן, או לתקן רשמי, ולתת תעודת בדיקה על כך”. בישראל קיימות כמה מעבדות שקיבלו מהממונה על התקינה אישור לפי סעיף 12 לחוק, והן במעמד של “מעבדה מאושרת”.
נמצא כי בדיקות היעילות האנרגטית של מזגנים בישראל נעשות במעבדות מכון התקנים בלבד, וכי משרד האנרגיה מקבל מן המכון את הצהרות היצרנים. ביום 7.2.16 מסר הממונה על שימור אנרגיה לנציגי משרד מבקר המדינה, כי אינו יודע על קיומן של מעבדות מאושרות פרטיות בתחום היעילות האנרגטית בישראל.
עוד נמצא כי משרד האנרגיה השתתף במימון הקמה או שדרוג של מעבדות במכון כדי שיוכלו לעסוק בבדיקת עמידה בתקנות יעילות אנרגטית למוצרים שונים שקבע המשרד. כמו כן מסר הממונה על שימור אנרגיה כי משרד האנרגיה לא פנה בהצעה דומה למעבדות מאושרות פרטיות בישראל ולא ביצע הליך תיחור לשם השגת הבדיקות במחיר הנמוך ביותר שהיה מאפשר לצרכנים לקבל מוצרים זולים יותר. לדוגמה, ביום 6.7.12 שלח משרד האנרגיה הצעה לחתימת הסכם למכון לעריכת שינויים בתקנים הקשורים ביעילות אנרגטית ולשדרוג מעבדות המכון למדידת צריכת חשמל של מקלטי טלוויזיה והפסדי המתנה, מדידת צריכת חשמל של תנורי אפייה וצריכת חשמל של מייבשי כביסה. מימון משרד האנרגיה לשדרוג המעבדות עמד על כ-930,000 ש”ח וכ-1,570,000 ש”ח בגין עלויות נוספות; ביום 16.4.12 נחתם הסכם בין משרד האנרגיה למכון התקנים להקמת מעבדה לבדיקת יעילות גופי תאורה. במסגרת ההסכם נקבע שסך התמורה שיעביר משרד האנרגיה למכון לצורך ההקמה לא תעלה על 2.4 מיליוני ש”ח בתוספת מע”מ. בהסכם מיום 5.2.13 נקבע שיועברו 382,000 ש”ח בתוספת מע”מ וכמיליון ש”ח בתוספת מע”מ בהתאמה להקמת מעבדה לבדיקת יעילות משאבות חום וכן להקמת מעבדה לבדיקת תכונות טרמיות ואופטיות של זכוכית. הממונה לשימור אנרגיה מסר לנציגי משרד מבקר המדינה כי הסכם זה הושעה עד תקינת תקנות בתחום.
משרדי האנרגיה והכלכלה מסרו בתגובתם כי בשלב זה טרם התקבלו פניות מצד מעבדות לממונה על התקינה בבקשה לאשרן כמעבדה מאושרת לעניין בדיקת נצילות אנרגטית במזגנים. עוד מסר משרד האנרגיה כי השתתפות המשרד בהרחבת תשתיות הבדיקות במכון נבעה מהחלטת ממשלה מספר 4095 מיום 18.9.08, אשר הטילה על המשרד לפעול להגדלת היעילות האנרגטית של מכשירי חשמל ביתיים. מאחר שבאותה תקופה רק למכון התקנים הייתה מעבדה מאושרת, הרי שהמשרד נדרש לפעול מול המכון.


פעולת משרד האנרגיה פוגעת בתחרות החופשית
משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי באותה עת גם המכון נזקק לרכישת ציוד כדי שיוכל לבצע את בדיקות המעבדה הדרושות. לאור העובדה שהתחום פתוח לתחרות וכל מעבדה מאושרת רשאית לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן או לתקן רשמי ולתת תעודת בדיקה, היה עליו לפנות ולהציע תמיכה גם למעבדות נוספות, ולהתקשר עם המעבדות שהציעו את התנאים הטובים ביותר לציבור. פעולת משרד האנרגיה פוגעת בתחרות החופשית בתחום בדיקות המעבדה ועומדת בניגוד לעמדת הממשלה שיש לעודד תחרות שתקל את יוקר המחיה.
משרד מבקר המדינה מציין כי מחיר בדיקת יעילות אנרגטית אמור לכסות את העלויות הקבועות, כגון רכישת ציוד הבדיקות והתקנתו ועלויות משתנות כגון עלויות חשמל ורווח. פעולת משרד האנרגיה יצרה מצב שבו מעבדות פרטיות אינן יכולות להתחרות במעבדות המכון, שכן האחרונות אינן צריכות לכסות במחיר הבדיקה חלק מהעלויות הקבועות. יצוין כי הסמכת מעבדות נוספות על אלה של מכון התקנים החלה בשנת 1998.
עוד קובע המבקר כי במכון התקנים יש אי סדרים וכן כי הדרישה לצמצם את בדיקות המעבדה ולהוזיל את עלויות קבלת תו תקן ליבואנים ב-20% לא מולאה במלואה. יחד עם זאת, אין ערובה שמעבדות פרטיות היו מדרגות את המזגנים כראוי וכן אין לדעת אם החיסכון שהיו חוסכים היבואנים בבדיקות (אם היה כזה), היה מתגלגל לצרכנים.
משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים מסר בתגובה “בדיקות הדירוג האנרגטי למזגנים מתבצעות על פי התקן הישראלי הנקבע במכון התקנים. התקן לצערנו מאפשר פער בין תוצאת הבדיקה בפועל לבין הדירוג האנרגטי שניתן למזגן. המשרד פעל רבות על מנת לשנות את אופן הדיווח על הדירוג האנרגטי אך עקב התנגדות גורמים שונים בוועדות התקינה, עדיין לא הצלחנו לעשות כן. המשרד ימשיך לפעול לטובת הציבור הישראלי ולקדם שימוש במכשירים יעילים וחסכוניים”. 
ממכון התקנים נמסר בתגובה “המכון קיבל את הערות המבקר וההנהלה הנוכחית מובילה שינויים משמעותיים. רוב הליקויים תוקנו והשאר בתהליכי טיפול מתקדמים. בנושא המזגנים - קביעת דרך סימונה של הנצילות האנרגטית נמצא בתחום אחריותו של משרד התשתיות והאנרגיה. המכון מבצע את בדיקות ההתאמה לתקן בלבד”. 










פי.סי.חץ